בעז הותיר חותם עמוק על כל מי שהכיר אותו.
בעמוד זה תוכלו לקרוא על רגעים משותפים, חוויות וזיכרונות מתוקים מבני משפחתו וחבריו הקרובים, המשקפים את השפעתו העמוקה של בעז על הסובבים אותו והאהבה הגדולה שחלק עם כל מי שהכיר.
כל סיפור מתאר את האדם המיוחד שהיה בעז - מלא חמלה, נתינה ואהבה.
אנו מזמינים אתכם להכיר את בעזי דרך הסיפורים והזכרונות הללו, ולקחת לחיים שלכם – קצת ממנו, מהטוב שהיה בו, מהמידות המיוחדות שלו והאור שהפיץ בעולם.
משה כהנא מהיישוב:
הכרתי את בעז ברחוב פשוט ישבנו סיגריה ומאותו יום לאט לאט הפכנו לחברים טובים. היה לי הרבה חוויות איתו. משהו טוב בבעז לב טהור נשמה טובה חבר אמיתי.
דוניה - חבר מקומץ חטיבה דרומית:
בועז❤️ אני זוכר את היום הראשון שנפגשנו בבאר שבע בעיר הבה״דים לעשות קורס גדרות של קומץ, היית קליל וחייכן ולמרות שהיה ממש חם והלכנו עם ציוד ברגל אמרת לי -נעים מאוד בועז אני מקומץ צפונית ואמרתי לך שאני מהדרומית והדבר הראשון שעשינו ביחד זה ללכת ל׳מש קר׳ לקנות בלו ולעשן ולדבר.
איכשהו מכל מי שהיה שם אלייך התחברתי הכי הרבה כי אנחנו עם אותן ערכים לעזור, לבנות דברים, אמונה, כבוד.
הפעם הראשונה שעבדנו בגדר של עזה אני זוכר שבאתי להגיד לך שלום ושאלתי ׳איפה כולם׳? אמרת לי ׳הם ישנים בדויד בוא אני אעזור לך׳ הכרתי איש מדהים! לא סתם בועז היה הכי אהוב על כלום ובמיוחד על המפקד שלו.
.jpg)
.jpg)
אורי - חבר מהטירונות בצבא:
אני אורי, בועז היה איתי בטירונות שם הכרנו תקופה קצרה אך מספיקה. בנאדם זהב ללא כל ספק, בעז הוא מלאך ואין דבר אחר שאפשר להגיד עליו, בנאדם שראו לו בעיניים כמה יש לו לתת ואיזה לב ענק היה לו. אין לי יותר מדיי מה להגיד חוץ מלשתף ולהראות לך כמה אחיך הוא גיבור ולכמה לבבות הוא נכנס ויחסר מהם, אני משתתף בצער המשפחה וכואב וצובט לי על כל דמעה אשר זלגה מעינכם בגלל חלאות אדם האלה תהיו חזקים, בועז במקום טוב יותר יושב ושומר עליכם ועלינו ועל כל עם ישראל. בעזרת ה׳ נדע ימים טובים יותר יהי זכרו ברוך❤️🩹
שוקי - חבר מהישיבה:
בועז היה לי יותר מאח הוא היה הבנאדם הזה שהיה שם לי חיוך על הפנים בכל מצב, הבנאדם שתמיד היה שמח בשמחתי ונותן את התחושה הכי טובה לחברים שלו, הבנאדם הזה שלא משנה איפה היית, אם הוא היה איתך ביחד- לא היית מרגיש לבד.
אני גם בטוח שהדברים היחידים שהוא היה אומר לי אם הוא הייתה לו הזדמנות לומר לי ולכולם ׳תחייכו, תשמרו על שמחה תמידית ותצחקו כי זה מה שמחזיק את האישיות של הבנאדם, ב. תנקמו בהם - תטבחו בהם-הכי הרבה שאפשר - מכה קשה וחזקה, תנו להם להרגיש מהו העם היהודי׳.
בועז היקר-אתה תהיה בלב שלי תמיד צמוד מאוד- ובכל מקום אספר על החיוך שלך - והשמחת חיים שלך, ועל הלב הטוב שלך - אני אוהב אותך לנצח, אני כאן כדי להמשיך את הזכות שהתחלת. אני אוהב אותך - תשמור עלינו מלמעלה 💔🕯️ עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ✡️🇮🇱 נזכור ולא נסלח/בועז יוגב ת. נ. צ. ב. ה
_edited.jpg)
רועי עפראי - חבר מהטירונות:
אני שירתתי עם בועז שלושה חודשים בחימוש עד אוגוסט.
כמה אהבתי את בועז, הוא היה כמו אח גדול בשבילי, הוא לימד אותי הכול על הצבא.
אני מתגעגע אליו בכל יום שעובר בגלל שאני לוחם לא יכולתי להיות בשבעה או בהלוויה כי לא נתנו לי לצאת כואב לי על זה כל יום שעובר אני לא יודע מה אני יכול להגיד כדי לנחם אותכם אבל אני משתתף בצערכם ורק שתזכרו- כל בן אדם שהיה צריך עזרה או תמיכה בועז היה הראשון לעזור לו כל בן אדם שהכיר אותו ידע איזה בן אדם זהב.
אביאל דביר - סוסיא:
גרתי בסוסיא מ2012 – 2015 והייתי איתו בתלמוד תורה ובחוג קרב מגע.
כשעליתי מדרום אפריקה עם משפחתי אף אחד לא רצה להיות חבר שלי בגלל שהייתי זר ובועז היה אחד מהיחידים שבא ושיחק איתי ועזר לי עם עברית. הוא היה בא אליי אחר צהרים והיינו נוסעים בסקייטבורד שעות ואז הולכים לחוג קרב מגע ביחד. עוד לא נקלט שהוא איננו. הייתי בשמירה בבסיס כשהודיעו ביום חמישי וזה הכה בי כמו משאית. לא יכול לדמיין מה אתם עוברים כרגע וכמה זה קשה.
_edited.jpg)
_edited.jpg)
מיכאל דריבן- מדריך בישיבה בנחליאל
בועז היקר! קשה עלי פרדתך אחי, את החיוך שלך הכובש תמיד ניזכור, ואת הלב הגדול שלך לעזור למה שאפשר לא נשכח. אוהב אותך מאוד.
מיכאל דריבן.
יהודה המבורג- חבר מהישיבה בנחליאל
למדתי עם בעז כמה חודשים בישיבה. ראיתי בחור מתוק ואור על הפנים. אני זוכר שבועז היה עוזר לחבר'ה שהיו צריכים עזרה בכל דבר. הוא היה גבר אמיתי, היה אפשר לדבר איתו על הרבה דברים ואפילו עזר לי כמה פעמים. למרות שהוא היה בחור יחסית שקט ולפעמים עם עצמו מתי שהיה צריך אותו הוא היה עוזר למי שצריך. היה לנו קשר גם מחוץ לישיבה ששוחחנו בטלפון. באמת הוא היה אחד האנשים הכי טובים שהכרתי.
הדוד, דוד קאופמן
אני נהייתי דוד של בועז לפני 12 שנה, הכרתי ילד שמנמן מצחיק מדהים.
במהלך השנים חווינו המון דברים חופשות שיחות וכו,
אהבתי שהוא עמד לידי כול פעם שהייתי מדליק מנגל הוא היה שואל מתעניין בעיקר מבלה זמן איתי שלא אשאר לבד. כול הקניות שעשינו ביחד בטיול המשפחתי.
היה מתייעץ על העתיד שואל חוקר ומתנדב לכול דבר שאפשר.
אני למדתי ממנו מזה צניעות לעשות דברים עד הסוף בשקט ברוגע ובהמון אהבה.
בת דודה, שובת בוקינסקי
"אני אסכם בזה שאני אקח ממך הלאה את היכולת להקשיב, את היכולת להיות סלע יציב בחיים של אנשים מסביבי כי אתה בדיוק זה. מצד אחד היית הבחור שהייתי רוצה להיות איתו בסמטה חשוכה כשאני מרגישה לא בטוחה ולדעת שאתה תגן עליי ומצד שני היה כל כך כיף לדבר איתך ולהיות איתך ולהרגיש שיש קשב ואכפתיות אמיתית בצד השני"
אליה ישעי בוקינסקי, בן דוד, גדלנו באותו לול.
אני אספר סיפור קצר שאומר הרבה. פעם אחת אני ובעז הי"ד עשינו מסלול אופניים ביחד, מסלול ארוך של כמה שעות. נסענו הרבה והיה כיף דיברנו וצחקנו כמה שעות, פתאום בעז נפל מהאופניים, הלכתי לראות מה שלומו והוא אמר שנתפס לו שריר ברגל כ"כ חזק שהוא נפל. הרמנו את האופניים והתחלנו להתקדם ברגל לכיוון אוטובוס. אנחנו הולכים וכל רגע עוצרים כי בעז כל רגע צריך לעצור בגלל הרגל, הלכנו כמעט שעה עד שהגענו לתחב"צ ונסענו. אני הייתי המום שבעז לא אמר כלום עד שנפצע וגם אח"כ לא התלונן אפילו פעם אחת! אני יודע שאם זה היה קורה לי בחיים לא הייתי מגיע למצב הזה בלי לומר משהו ובוודאי לא לשרוד הליכה של שעה עם כאבים כאלה! היתה בו גבורה יוצאת מן הכלל גם בארועים כמו אלא וגם תחת אש בשמחת תורה. עם קור רוח מדהים. היה בו טוב עצום, הוא היה רגיש כ"כ לכל הסובב אותו ורק חיפש לעשות טוב לסובביו בכל דרך שרק יכל. היתה בו כנות ונאמנות לעצמו, הוא היה הוא עד הסוף גם בקשיים שהיה לו לא פחד משאלות עמוקות שלא פעם דנתי איתו עליהם.
האחות הקטנה, צפנת
בעז היה אחי הגדול שפשוט היה שם בשבילי כל החיים , מהרגע שנולדתי ועד הרגעים האחרונים שהיה לו בבית.
בעז היה בן אדם פשוט, אם הייתי רוצה לצאת לאכול אז יוצאים לאכול , אפילו אם המאה שקל שהוא יוציא על הארוחה זה ה100 שקל האחרונים שהיה לו בארנק. ככה פשוט. אם הייתי מבקשת ממנו שיתלה לי איזה מדף בחדר כבר למחרת היה לי מדף.
למדתי ממנו המון , איך אפשר לעזור לבן אדם גם בלי לעשות רעש וצלצולים, איך רק להקשיב למישהו למה שהוא עבר היום בלי לקטוע אותו יכול פשוט לשפר את ההרגשה של אותו בן אדם. לפעמים לפני מבחנים שלי הייתי מתקשרת אליו ולומדת איתו והוא היה מקשיב ושואל שאלות ונותן את ההרגשה שהוא הכי איתך בעולם וזה הכי מעניין אותו , גם אם זה לא היה מעניין אותו באמת.
הוא לימד אותי לא לוותר כל המטרות שלי ולהלחם עבור הדברים שחשובים לי. אבל מהצד השני לדעת גם להחליק דברים, לא להתייחס לכל דבר שאומרים לי.
אני בוחרת לקחת לחיים שלי המון ממנו, לדעת לעשות דברים בשקט, לנסות לתרום את חלקי גם בלי שכולם ידעו כל זה. לנסות להקשיב לאנשים יותר.
ולנסות לעשות דברים לעילוי נשמתו.
אמא, עטרה יוגב
בעזי בני אהובי, אין באמת אפשרות לכתוב מי אתה. אין באמת אפשרות לכתוב על כך יהודי מי הוא בכמה מילים. זכיתי לאהוב אותך עוד מבטן, זכיתי לגדל אותך עם כל הקשיים והמהמורות שהיו בדרך, עם כל המתיקות והשמחה. לראות איך אתה גודל. לא רק פיזית אלא בעיקר בנשמה. כל שבוע אני אומרת בהדלקת נרות השבת: "וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים. אוהבי ה' יראי אלוקים זרע קודש בה' דבקים. ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים ובכל מלאכת עובדת הבורא". זכיתי כפול עשר בבנים ובנות מאירים וצדיקים. אבל איתך זכיתי גם לראות בעיניים שלי איך גדלת להיות זרע קודש, ואיך הארת את העולם בתורתך ובמעשיך הטובים. מתפללת שאורך הגדול ימשיך ויאיר בעולם ויתן לנו ולאחיך ולכל עם ישראל להמשיך ולגדול וללכת בדרך ה'. אוהבת אותך ומחכה לראות בביאת משיח צדקנו ובתחיית המתים, אמא.
הדוד, אוהד יוגב
אני דוד של בועז, ויש לי לא מעט זכרונות ורגעים מרגשים עם הילד המקסים הזה.
היה יום אחד כשבועז היה צעיר לקחתי אותו ליום כיף. אמרתי לו אני לוקח אותך ליום כיף רק אני ואתה. בועז מאוד שמח! לא ידעתי בדיוק לאן נלך ומה נעשה.. לבסוף החלטנו שנלך יחד לקרטינג. ואכן הלכנו אני והוא ועשינו תחרויות בקרטינג. היה מרגש לראות אותו משתלט על הרכב לבד ונוהג בו בעצמאות של אדם בוגר. ניצחנו והפסדנו וממש היה כיף. אחר כך אכלנו גלידה, והמשך היום גם אכלנו ביחד עד שממש נגמרנו מעייפות. ולאורך כל היום ראיתי את האופי הנעים. איך בועז מעריך, ואומר תודה ולא מגיע עם ציפיות ואכזבות, אלא נהנה מהרגע עצמו. לאורך השנים ראיתי כמה הוא היה ילד רגיש עם לב זהב.
איך הוא עוזר ללא בכיינות אלא ממקום של נתינה.
.jpg)
