סיפור חייו של בעז

חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד 07.10.2024

בעז סגר חג בבסיס ביחד עם חיילת נוספת מהיחידה, לירון קוליוק.

בשעה 6:30 בבוקר החלה מתקפת פצמ"רים אינטנסיבית על הבסיס, בעז התעורר מרעש השיגורים ורץ למיגונית הקרובה לחדרו.
בלי זמן ללבוש מדים, ללא הנשק או כל מיגון אחר. 

הוא מיהר להתקשר לחיילת קומץ שסגרה איתו בחג לבדוק מה שלומה, הפצצות הרעידו ללא הפסקה את החדר שלה והיא פחדה לצאת ממנו למקום מוגן. הוא הרגיע אותה וחיכה יחד איתה על הקו לדקה של שקט ואז אמר לה לקחת נשק ופשוט לרוץ.
החיילת הגיעה בשלום למיגונית, ובהמשך אותו יום היא ניצלה.

במיגונית שבעז נכנס לתוכה לא היו לוחמים, אלא רק תומכי לחימה רובם נהגים שאחד מהם אף אמר להוריו של בעז שלא עבר מטווח לפני כן . רובם כמוהו רצו ללא הנשק. לאחר מכן הגיעו 3 לוחמי גולני שהיו כבר פצועים ועוד לוחם עוקץ והם סיפרו כי יש מחבלים בבסיס, ברגע שבעז הבין את המצב והעובדה שמחבלים כבר נכנסו לבסיס, ושיש קרבות איתם, הוא פעל באומץ ובמהירות ובחר לרוץ חזרה לחדרו להביא את הנשק שלו ומחסניות נוספות, על אף ההפצרות והנסיון שכנוע של חבריו שיישאר במקום המוגן ולא יצא לסכנה. אך בעז הבין שיצטרך ללחום ולהגן עליו ועליהם והוא רץ לחדרו וחוזר אליהם עם הנשק והמחסניות ,ונעמד באחד הפתחים של המיגונית ולוחם גולני ועוקץ בצד השני. 

בעז נלחם שעות ארוכות, בעוד רימונים ופצצות נזרקים למיגונית ללא הרף.

לאחר קרב עיקש וארוך, בשעה 11:20 כדור פגע בראשו, ובעז נפל במקום. 

באותו הקרב נפלו גם שלושת לוחמי גולני:

נהוראי אמיתי לוי, ברק בן דוד, סהר מידאני, גיבורי ישראל הי״ד.

בזכות גבורתם של אותם לוחמים עשרה חיילים ניצלו ממיגונית, ואינספור אחרים ניצלו בעקבות המחבלים שחיסל באותן השעות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.